שׁוֹפְטִים ט׳ · ג׳

וּמַלִילוּ אֲחֵי אִמֵיהּ עֲלוֹהִי קֳדָם כָּל יַתְבֵי שְׁכֶם יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וְאִתְפְּנֵי לִבְּהוֹן בָּתַר אֲבִימֶלֶךְ אֲרֵי אֲמַרוּ אֲחוּנָא הוּא:

אחינו הוא. כי עם כולם היה לו קורבה:

עליו. בעבורו:

ויט לבם. לא מפני טובת הכלל ולא מצד שזכרו מה שנדרו לירובעל משל בנו גם אתה גם בנך רק מצד כי אמרו אחינו הוא.