וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מֵאֲבִימֶ֔לֶךְ וְתֹאכַ֛ל אֶת־בַּעֲלֵ֥י שְׁכֶ֖ם וְאֶת־בֵּ֣ית מִלּ֑וֹא וְתֵצֵ֨א אֵ֜שׁ מִבַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וּמִבֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וְתֹאכַ֖ל אֶת־אֲבִימֶֽלֶךְ׃

וְאִם לָא תִפּוֹק אֶשְׁתָּא מֵאֲבִימֶלֶךְ וְתֵיכוּל יַת יַתְבֵי שְׁכֶם וְיַת בֵּית מִלוֹא וְתִפּוֹק אֶשְׁתָּא מִיַתְבֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלוֹא וְתֵיכוּל יַת אֲבִימֶלֶךְ:

ואם אין. רצה לומר, ואם אין הדבר בעבור כבוד אבי וביתו כי אם בעבור שהוא אחיכם מן האם, אזי יהיה גמולכם להיות שנאה ומריבה בין אבימלך ובין אנשי שכם ובית מלוא הסמוך לשכם ותאבדו כולכם, וכאשר אמר האטד אל העצים:

אש. רוצה לומר, להב המחלוקת:

ואם אין. כמו שהוא האמת שלא היה ראוי שהרוצח בית אביו יירש כבודו, יהיה סופכם כסוף העצים מן האטד תצא אש וכו'.