וַיֹּאמַ֕ר אַחַ֥י בְּנֵֽי־אִמִּ֖י הֵ֑ם חַי־יְהֹוָ֗ה ל֚וּ הַחֲיִתֶ֣ם אוֹתָ֔ם לֹ֥א הָרַ֖גְתִּי אֶתְכֶֽם׃

וַאֲמַר אַחַי בְּנֵי אִמָא אִנוּן קַיָם הוּא יְיָ אֵלוּ קַיֵמְתּוּן יַתְהוֹן לָא קַטְלֵית יַתְכוֹן:

לו. ענינו כמו אם, וכן (שם יד טו) לו חיה רעה:

ויאמר אחי בני אמי הם. רצה לומר אינם בני רק אחי, והם לא מרדו ובחנם הרגתם אותם ואם החייתם אותם, לא הייתי הורג אתכם בלא משפט.