וְזֶ֨בַח וְצַלְמֻנָּ֜ע בַּקַּרְקֹ֗ר וּמַחֲנֵיהֶ֤ם עִמָּם֙ כַּחֲמֵ֤שֶׁת עָשָׂר֙ אֶ֔לֶף כֹּ֚ל הַנּ֣וֹתָרִ֔ים מִכֹּ֖ל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־קֶ֑דֶם וְהַנֹּ֣פְלִ֔ים מֵאָ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב׃

וְזֶבַח וְצַלְמֻנָע בַּקַרְקֹר וּמַשִׁרְיָתֵיהוֹן עִמְהוֹן כַּחֲמֵשֶׁת עֲסַר אַלְפִין כֹּל דְאִשְׁתָּאֲרוּ מִכֹּל מַשִׁרְיַת בְּנֵי מַדִנְחָא וּדְאִתְקַטָלוּ מְאָה וְעַשְׂרִין אַלְפִין גַבְרָא שְׁלִיפֵי חַרְבָּא:

כל הנותרים. רצה לומר, והמה היו כל הנותרים וכו׳:

שלף חרב. רצה לומר, אנשי מלחמה הולכים שלופי חרב:

שלף. ענין הוצאת החרב מתערה, כמו (יהושע ה יג) וחרבו שלופה:

והנה רדף אחריהם עם ג' מאות האנשים אשר אתו וכבר היו זבח וצלמונע במקום אחד ששמו קרקר ומחניהם עמהם כחמשה עשר אלף ולא ירא גדעון מרדוף אחריהם להיותם אז נבהלים ונסים והיה לילה שלא היו רואים חיל גדעון: