שׁוֹפְטִים ז׳ · ט׳

וַהֲוָה בְּלֵילְיָא הַהוּא וַאֲמַר לֵיהּ יְיָ קוּם חוֹת בְּמַשְׁרִיתָא אֲרֵי מְסַרְתִּינוּן בִּידָךְ:

רד כו' במחנה וכו' ואם ירא וכו' ירד כו' אל המחנה. במחנה, הוא שיפול במחנה לכבשה, ואל המחנה, הוא שיעמוד מרחוק לשמוע מה ידברו. וזה שאמר ואם ירא אתה רצה לומר לא אפשר להשפיע עליך רוח גבורה שלא תחול על רכי הלבב) רד אתה בעצמך אל המחנה וכו' ואח"כ תחזקנה ידיך וירדת במחנה להלחם. קצה החמשים פי' המזוינים, כי לא כולם היו מזוינים רק העומדים בקצה על המשמר.