שׁוֹפְטִים ו׳ · ל״ד

וְרוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ לְבִישַׁת יַת גִדְעוֹן וּתְקַע בְּשׁוֹפָרָא וְאִתְכְּנִישׁוּ אֱנַשׁ אֲבִיעֶזֶר בַּתְרוֹהִי:

ורוח ה׳. בא לו מה׳ רוח גבורה ואומץ הלב:

ויתקע. לסימן להאסף:

ויזעק. נאספו אחריו משפחת אביעזר:

ויזעק. ענין אסיפה, על כי בא בזעקת המאסף, וכן (לקמן יח כג) מה לך כי נזעקת:

ורוח ה'. הוא רוח גבורה, כמו שאמר המורה, המדרגה הראשונה מהנבואה שיחול רוח האלהים על איש אחד להציל גוי כולו, ויתקע בשופר. לסימן שיתקבצו למלחמה, ויזעק אביעזר משפחתו ועירו:

ורוח ה' לבשה את גדעון. ר"ל רוח גבורה כמו שתרגם יונתן ויתכן עוד ששרתה עליו רוח הקדש, ותקע בשופר ונזעקו כל משפחות אביעזר אחריו והם יושבי עפרה כי הוא היה מהמשפחה והיה אדון להם ולזה לא הוצרך לשלוח להם מלאכים: