שׁוֹפְטִים ו׳ · כ״ח

וְאַקְדִימוּ אֱנָשֵׁי קַרְתָּא בְּצַפְרָא וְהָא מִתְרַע אֱגוֹרָא דְבַעֲלָא וַאֲשֶׁרְתָּא דִי עֲלוֹהִי קְצִיצָא וְיַת תּוֹרָא תִנְיָנָא מִסַק עַל מַדְבְּחָא דְבָנוּי:

הבנוי. אשר נבנה זה מחדש:

נתץ. נשבר וכתות:

והנה נתץ. יש הבדל בין הריסה לנתיצה, ההורס יפרק הבנין, והנותץ שובר כל אבן לשברים, ובאמת לא נתץ רק ההרס, כמו שאמר: והרסת את מזבח הבעל כי לקח האבנים בשלמות ובנאם לה', רק הם שלא ידעו שבנה מזבח מן האבנים האלה חשבו שנתץ ושבר.

ואת הפר הועלה. מלת את כמו עם, רצה לומר האשרה עם הפר הועלה על המזבח הבנוי, (ובלי ספק הרסו אנשי העיר את מזבח הבנוי רק שהמזבח התחתון לא יכלו להרסו ולכן קראו מעוז. והיה בהשגחת ה' שקרא לו שלום כנ"ל).