שׁוֹפְטִים ה׳ · ח׳

כַּד אִתְרְעִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָא חֲדַתָּן דְמִקָרֵב אִתְעֲבִידָא דְלָא אִיתְעַסְקוּ בְהוֹן אֲבָהַתְהוֹן אֲתוּ עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָא וּטְרָדוּנוּן מִקִרְוֵיהוֹן וְכַד תָּבוּ לְמֶעְבַּד אוֹרַיְתָא לָא יְכִילוּ לְהוֹן עַד דְאִתְגַבְּרוּ וּסְלִיק עֲלֵיהוֹן סִיסְרָא סַנְאָה וּמְעִיקָא בְּאַרְבְּעִין אַלְפִין רֵישֵׁי מַשִׁרְיָן בְּחַמְשִׁין אַלְפִין אַחֲדֵי סַיְפִין בְּשִׁתִּין אַלְפִין אַחֲדֵי רוֹמְחִין בְּשִׁבְעִין אַלְפִין אַחֲדֵי תְּרֵיסִין בִּתְמָנָן אַלְפִין מְחַצְצֵי גִירַיָא בַּר מִתְּשַׁע מְאָה רְתִיכִין דְבַרְזְלָא דַהֲווֹ עִמֵיהּ וּרְתִיכוֹהִי כָּל אִלֵין אַלְפַּיָא וְכָל אִלֵין מַשִׁרְיָתָא לָא יָכִילוּ לְמֵיקַם קֳדָם בָרָק וְקָדָם עַשְׂרָא אַלְפִין גַבְרָא דְעִמֵיהּ:

יבחר אלהים חדשים. כי כאשר יבחר ישראל אלהים חדשים, אז בא מלחמה בעריו בעבור העונש ולא כשמטיב דרכו, כי הלא בימי יהושע שנאמר (ד יג), כארבעים אלף וכו׳ עברו וכו׳ אל ערבות יריחו, וכי היה נראה באותן ארבעים אלף מגן ורומח, כי הלא בנס כבשו את יריחו ולא במלחמה ובמגן ורומח:

לחם. מלשון מלחמה:

שערים. עיירות, כמו (דברים יז ב) באחד שעריך:

מגן. תריס:

ורמח. כידון:

יבחר. בעת נכנסו ישראל לארץ אז עבר החלוץ לפניהם שהם בני ראובן ובני גד שהיו ארבעים אלף חלוצי צבא שעברו לפניהם (יהושע ד') ועתה לא בא אחד מן החלוץ למלחמה, כי הלוחמים עתה היו בני זבולון ובני נפתלי, על פי זה דבר המליץ נשגבות, יאמר כי ארבעים אלף חלוצי צבא שבחר ה' בימי קדם שלחמו אז בשדה במערכה לא לחמו עתה בשערים, עתה שיש לישראל שערי מבצר והוצרכו ללחום על שעריהם, הוצרך אלהים לבחר לוחמים חדשים, ושיעור הכתוב אלהים הוצרך לבחר לוחמים חדשים אז בהצטרכו ללחום שערים, כי מן הלוחמים הישנים לא באו למלחמה זו. ומארבעים אלף של החלוץ מגן אם יראה ורומח כאילו לא נבחרו ללחום על ערי ישראל ומבצריהם רק בשדה, (ומלת לחם נדחקו בו המפרשים שהפעל ראוי לבא בציר"י ולפירושי הוא שם, למלחמה של שערים).

יבחר אלהים חדשים. פי' בו כי בעת שבחר ישראל בע"ג שהם אלהים חדשים אז היתה להם המלחמה בשערים ולא יכלו לצאת לחוץ ואפשר לפרש כי הש"י בחר דברים חדשים להשלים זה הנס והוא שכבר משך לב סיסרא וחילו להלחם עם ברק בשערי ישראל במקום שהיה ראוי ליפול שם לפי מה שסבב הש"י אשר עמקו מחשבותיו והנה באמת לא נצחו ישראל זאת המלחמה בכחם ועוצם ידם כי לא היו להם כלי זין כי אם לאנשים מועטים עד שבכל ישראל לא היה מגן ורומח בארבעים אלף ולזה הוא מבואר כי בעשרת אלפים איש שעלו מבני נפתלי ומבני זבולן לא היו כלי זיין כי אם לאנשים מועטים: