שׁוֹפְטִים ה׳ · ג׳

שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָנֹכִ֗י לַֽיהֹוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

שְׁמָעוּ מַלְכַיָא דַאֲתוֹ עִם סִיסְרָא לִקְרָבָא אֲצִיתוּ שִׁלְטוֹנַיָא דַהֲווֹ עִם יָבִין מַלְכָּא דִכְנָעַן לָא בְּחֵילַתְכוֹן וְלָא בִּגְבוּרַתְכוֹן אִתְגַבַּרְתּוּן וּסְלֵקְתּוּן עַל דְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲמַרַת דְבוֹרָה בִּנְבוּאָה קֳדָם יְיָ אֲנָא מְשַׁבְּחָא מוֹדָא וּמְבָרְכָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שמעו מלכים. את אשר אני דובר, למען תיראו להלחם עוד בישראל:

אנכי לה׳. רצה לומר, על אשר אנכי לה׳ ולחלקו להאמין בו, לזה:

אנכי אשירה. על התשועה הבאה לי ממנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

האזינו. הטו אוזן לשמוע:

רזנים. ענין שררה, כמו (תהלים ב ב) ורוזנים נוסדו יחד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שמעו מלכים. עם רוזניהם שהם שרי העצה, (ומבואר אצלנו שאל הנושא החשוב יאמר לשון שמיעה ואל הנושא הפחות לשון האזנה, כמו שאמר בפירוש ישעיה א) אתם מלכים, אל תחשבו שהיה זה דבר טבעי, כי אנכי לה' אנכי אשירה. אנכי איחס נצחון זה לה' ולו אשירה.

והנה יש הבדל בין שיר וזמר. שהזמר הוא מדרגה יותר גדולה מן השיר, והסדר תמיד שירו לו זמרו לו, אשירה ואזמרה. שהזמר מוסיף על השיר, והתבאר אצלי שהזמר מיוחד רק מה שמשבח את ה' על ענינים השגחיים או נסים וכדומה.

ויש הבדל בין ה' ובין אלהי ישראל - שציון אלהי ישראל מציין תמיד ההשגחה המיוחדת בישראל שע"י ינוסס עמם נס להתנוסס, ובזה אמרה כי תשיר מצד שהוא ה' בורא העולם ומנהיג ההנהגה הכללית, וגם תזמר מצד שהוא אלהי ישראל ומנהיג אותם בהשגחה נסיית בדרך פלא.

ושני פסוקים האלה הם כעין הקדמה אל דברי השירה, מעתה תתחיל שירתה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

שמעו מלכים. ר"ל מלכי האומות כדי שיראו מלהרע לישראל:

אנכי לה'. ר"ל כי לא עם אחר ולזה נאה לי לשיר ולזמר לה' אלהי ישראל כי הפליא חסדו לי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל