וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִם־תֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִם־לֹ֥א תֵֽלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְ׃

וַאֲמַר לָהּ בָּרָק אִם תֵּיזְלִין עִמִי וְאֵיזִיל וְאִם לָא תֵּיזְלִין עִמִי לָא אֵיזִיל:

אם תלכי עמי. אל המלחמה:

השאלות(ח) איך אמר אם לא תלכי לא אלך אחר שדברה אליו בשם ה' והממרה פי נביא חייב מיתה, ומז"ש כי לא תהיה תפארתך וכו'?

ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי. לא שהסתפק בנבואתה, ולא שהמרה את פיה שהממרה פי נביא חייב מיתה, רק אחר שהיה הציווי שימשוך אליו עשרת אלפים איש אמר שאם לא תלך עמו לא יאמינו לו העם ולמה ילך בחנם. ב) אחר שהודיעה לו שיפול בנס, חשב כי זכותו אינו מספיק לנס כזה רק אם תלך שאז יהיה הנס בזכותה,

וזה שאמר במדרש ר"י ור"נ, ר"י אומר אם תלכי עמי לקדש אלך עמך לחצור (וזה כטעם הא' שתלך עמו לאסוף את העם מקדש), ור"נ אומר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה (זה כטעם הב' שרק בזכותה יושר השיר על הנס):

והנה היתה תשובת ברק שאם תלך עמו דבורה במלחמה ילך ואם לאו לא ילך כי חשב כי בזכותה תדבק יותר ההשגחה עם חיל ישראל הנלחמים עם סיסרא: