וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת־רַגְלָ֖יו בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה׃

וְהוּא נְפַק וְעַבְדוֹהִי עֲלוֹ וַחֲזוֹ וְהָא דָשֵׁי עִילִיתָא אֲחִידָן וַאֲמַרוּ בְּרַם עָבִיד הוּא יַת צוֹרְכֵיהּ בְּאִדְרוֹן בֵּית קַיְטָא:

והוא יצא. מן המסדרונה:

אך מסיך. רצה לומר, אין דבר רע, אך עושה הוא צרכיו:

מסיך. הוא כנוי לעושה צרכיו, כמו (שמואל א כד ד) ויבא שאול להסך את רגליו, על שם שדרך היושב להפנות, לסכך ולכסות רגליו מחמת צניעות:

ועבדיו באו אל הפרוזדור. אך מסיך כמו מסך בציר"י, סוכך רגליו.

וכן הוא במשנה: כל המסיך רגליו טעון טבילה.