וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהֹוָ֜ה אֶת־עֶגְל֤וֹן מֶלֶךְ־מוֹאָב֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּי־עָשׂ֥וּ אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃

וְאוֹסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֶעְבַּד דְבִישׁ קֳדָם יְיָ וּתְקֵיף יְיָ יַת עֶגְלוֹן מַלְכָּא דְמוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל דַעֲבָדוּ יַת דְבִישׁ קֳדָם יְיָ:

ויחזק ה׳. חלש היה, וה׳ חזקו על ישראל בעבור מעשיהם הרעים:

ויוסיפו לעשות הרע. וכמש"ש והיה במות השופט ישובו והשחיתו, ויחזק ה' את עגלון כו' על כי עשו את הרע רצה לומר שעגלון היה חלוש מצד עצמו, ובדרך הטבע היו הם מתגברים עליו רק ע"י שעשו הרע חזקו ה' עד שנצח אותם ע"י השגחת ה', וכמו שאמר שם טו בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה. וגם ע"י שעשו הרע נתחזק כי בזה הסית את שכניהם להתעולל בם, באמרו אלהים עזבם ולא יצא עוד בצבאותם כי מרו בו. ושעל ידי זה...

ואחר מות עתניאל בן קנז שבו ישראל לעשות הרע בעיני ה' והכניע השם ישראל ושמם תחת עגלון מלך מואב ועבדוהו שמנה עשרה שנה וכבשו מהם עיר התמרים והיא יריחו כמו שנזכר בתורה בקעת יריחו עיר התמרים: