שׁוֹפְטִים כ׳ · מ״ג

טַלְטִילוּ יַת דְבֵית בִּנְיָמִין רְדָפוּנוּן מִבֵּית נְיַחֲהוֹן טְרָדוּנוּן עַד לָקֳבֵיל גִבְעֲתָא מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא:

כתרו. סבבו אותו ככתר הזה המסבב את הראש, כמו (תהלים כב יג), אבירי בשן כתרוני:

הרדיפוהו. קראו אלו לאלו, רדפוהו:

מנוחה הדריכוהו. במקום מנוחתו ונחלתו, קראו אלו לאלו, רמסוהו:

עד נכח הגבעה. רצה לומר, רדפום ורמסום עד מול הגבעה ממזרחה:

כתרו. מלשון כתר:

הדריכוהו. מלשון דריכה ורמיסה:

כתרו. עתה מפרש אחד אחד, תחלה כתרו את בנימין, ככתר, זה היה עת יצא האורב הראשון שהיה מוקף משני רוחות, ואח"כ הרדיפהו, הוא פעל יוצא לשלישי, פי' ששמו אותו לרודף ע"י שעשו א"ע נגפים והוא רודף כמ"ש (לו, מ). ואח"כ מנוחה הדריכהו, שהציתו עריו: ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו. והיה מוכה עד נכח הגבעה ממזרח שמש, שדרך שם ברח אל המדבר: