וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכׇל־שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם׃

וּשְׁלָחוּ שִׁבְטַיָא דְיִשְׂרָאֵל גַבְרִין בְּכָל שִׁבְטָא דְבִנְיָמִין לְמֵימָר מַה בִּישְׁתָא הָדָא דַהֲוָת בְּכוֹן:

וישלחו. טרם החלו להלחם, שלחו בכל שבטי בנימן, רצה לומר, משפחות בנימין, כי כמו שהשבט קרוי משפחה, כמו כן תקרא משפחה גדולה בשם שבט:

מה הרעה. רצה לומר, מה מאוד גדולה הרעה הזאת:

מה הרעה. מלת ׳מה׳ מורה על גודל הדבר והפלגתו, כמו (תהלים לא כ) מה רב טובך:

וישלחו. ספר רעת בני בנימין, ישראל שלחו להם שלוחיהם ופתחו בשלום, אמרו מה הרעה, ר"ל ראו עד כמה גדלה הרעה ומה פריה, והיא נהיתה בכם, ואתם הקודמים לבער החוטאים: