שׁוֹפְטִים ב׳ · כ״א

אַף אֲנָא לָא אוֹסִיף לְתָרָכָא אֱנָשׁ מִן קֳדָמֵיהוֹן מִן עַמְמַיָא דִי שְׁבַק יְהוֹשֻׁעַ וּמִית:

גם אני. כאשר גמלו, אשלם כן גם אני:

אשר עזב וגו׳. רצה לומר, מדעת עזבם במקומם ומת, כי לא רצה לגרש כולם בחייו, וכמו שאמר הכתוב (שמות כג ל), מעט מעט אגרשנו:

להוריש. לגרש:

עזב. הניח:

גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם. רק ישארו הגוים בא"י להיות לצנינים.

אשר עזב יהושע. הוא מאמר מוסגר רצה לומר מה שיהושע עזבם ולא הורישם בחייו כבר היה סבה מאת ה', והוא -