וְגַם֙ כׇּל־הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־אֲבוֹתָ֑יו וַיָּ֩קׇם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}

וְאַף כָּל דָרָא הַהוּא אִתְכְּנִישׁוּ לְוַת אֲבָהָתוֹהִי וְקָם דָרָא אוֹחֲרָנָא בַּתְרֵיהוֹן דְלָא יַדְעִין לְמִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ וְאַף יַת עוֹבָדָא דִי עֲבַד לְיִשְׂרָאֵל:

לא ידעו. בידיעה מושכלת:

וגם את המעשה. לא ידעו גם את המעשה, כי נשכח מהם:

נאספו. ענין מיתה, כמו (במדבר כ כד) יאסף אהרן:

והנה נתבאר בדבר יפתח כי זמן יהושע והזקנים לא היה כי אם כמו (ס"ו) [כ"ז] שנה ולזה יחוייב שיהיה אמרו וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותם הרצון בו שכבר נאספו אל אבותם ר"ל הזקנים כלם אשר ראו את כל מעשה ה' כי לא היה מיציאת מצרים עד זה העת כי אם ס"ו שנה ורחוק הוא שלא ימצא בישראל אז מי שהיו ימיו יותר מס"ז שנה אבל בלי ספק היו שם רבים בני שמונים שנה ויותר אבל מפני שלא היו חכמים לא הועילה אותם את כל מעשה ה' להציל ישראל מעשות הרע בעיני ה' ואמנם הזקנים מפני שהיו מנהיגים את העם הצילום מזה כל ימי היותם: