שׁוֹפְטִים י״ט · ט״ו

וַיָּסֻ֣רוּ שָׁ֔ם לָב֖וֹא לָל֣וּן בַּגִּבְעָ֑ה וַיָּבֹ֗א וַיֵּ֙שֶׁב֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף־אוֹתָ֥ם הַבַּ֖יְתָה לָלֽוּן׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שׁוֹפְטִים י״ט ט״ו נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת ציון, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הט״ו בפרק י״ט בשׁוֹפְטִים, מתוך 30 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְזָרוּ לְתַמָן לְמֵיעַל לְמֵבַת בְּגִבְעָתָא וַאֲתָא וִיתֵיב בִּרְחוֹבָא דְקַרְתָּא וְלֵית אֱנָשׁ דִכְנֵישׁ יַתְהוֹן לְבֵיתָא לִמְבָת:

Mikraot Gedolot

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

ברחוב. בשוק, במקום שרבים מצויים:

מאסף. ענין הכנסה, כמו (דברים יא יד) ואספת דגנך:

On Your Way

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

והנה ספר שלנו בגבעת בנימן והגיע מרוע תכונתם שלא היה שם איש מבני העיר מאסף אותם הביתה ללון עד שבא איש אחד מהר אפרים היה גר שם והוא הביאו לביתו והנה הגיע מרוע תכונת בני העיר שרצו לקחת האיש הלוי למשכב והחזיק האיש בפילגשו והוציאה להם החוץ וידמה שכבר היתה יפה מאד ולזה נתפייסו בזה בראותם אותה כי כבר התיר להם האיש הזקן להוציא להם בתו הגדולה הבתולה ופילגש האיש הלוי ולא נתפייסו בזה והאנשים החוטאים האלה התעללו בה כל הלילה עד הבקר ומרוב המשגל השיגה אותה החולשה הנפלאה עד שמתה פתח הבית אשר אדניה שם בשובה אליו והנה האיש הלוי התפעל מזה הענין התפעלות רב ושתק עד בואו אל ביתו ומשם שלח נתחיה לי"ב שבטים הנשארים כי לא שלח לשבט בנימן כי מהם יצאה הרעה ולזה נתח פילגשו לי"ב נתחים:

On Your Way