וַיֹּ֣אמֶר לְנַֽעֲר֔וֹ לְךָ֥ וְנִקְרְבָ֖ה בְּאַחַ֣ד הַמְּקֹמ֑וֹת וְלַ֥נּוּ בַגִּבְעָ֖ה א֥וֹ בָרָמָֽה׃

וַאֲמַר לְעוּלֵימֵיהּ אִיתָא וּנְקָרֵיב בְּחַד מִן אַתְרַיָא וּנְבִית בְּגִבְעָתָא אוֹ בְרָמָתָא:

לך ונקרבה. רצה לומר, נמהר ללכת להתקרב לאיזה מקום ונלון בגבעה או ברמה, במקום שנוכל לבוא עד לא תשקע החמה:

לך. הוא מלשון הליכה, ועם [ש]היא בלא ה״א וכן (במדבר כג יג) לך נא אתי:

ולנו בגבעה או ברמה. כי לא ידע איזה עיר קרובה יותר (ומלת לך היא א' מג' מקומות שנכתב לשון הליכה בלא ה"א על פי המסורה):