וַיֹּ֡אמֶר אֶת־אֱלֹהַי֩ אֲשֶׁר־עָשִׂ֨יתִי לְקַחְתֶּ֧ם וְֽאֶת־הַכֹּהֵ֛ן וַתֵּלְכ֖וּ וּמַה־לִּ֣י ע֑וֹד וּמַה־זֶּ֛ה תֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖י מַה־לָּֽךְ׃

וַאֲמַר יַת דַחַלְתִּי דִי עֲבָדִית נְסֵיבְתּוּן וְיַת כַּהֲנָא וַאֲזַלְתּוּן וּמַה לִי עוֹד וּמַה דֵין תֵּימְרוּן לִי מַה לָךְ:

את אלהי. הפסל וכו׳:

ומה לי עוד. מה נשאר לי עוד בבית אשר לא לקחתם:

ואת הכהן. שאם לא לקחתם את הכהן הייתי עושה פסל אחר: ומה זה תאמרו אלי מה לך. הלא אין לי לחוש להפסד יותר גדול מזה: