וַֽיַּעֲנ֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּל֮ אֶת־הָאָ֣רֶץ לַ֒יִשׁ֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־אֲחֵיהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֗ם כִּ֠י יֵ֣שׁ בַּבָּתִּ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֵפ֣וֹד וּתְרָפִ֔ים וּפֶ֖סֶל וּמַסֵּכָ֑ה וְעַתָּ֖ה דְּע֥וּ מַֽה־תַּעֲשֽׂוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַאֲתִיבוּ חַמְשָׁא גוּבְרַיָא דַאֲזַלוּ לְאַלָלָא יַת אַרְעָא לַיִשׁ וַאֲמַרוּ לַאֲחוּהוֹן הַיְדַעְתּוּן אֲרֵי אִית בְּבָתַּיָא הָאִלֵין אֵפוֹד וּדְמָאִין וּצְלֵים וּמַתְּכָא וּכְעַן דְעוּ מַה תַעְבְּדוּן:
ההולכים לרגל. אשר הלכו מקודם לרגל:
הידעתם. רצה לומר, וכי ידעתם, הלא אינכם יודעים אשר נגד לכם יש כאן אפוד וכו׳:
דעו מה תעשו. רצה לומר, הכינו עצמכם ולקחתם:
ויענו. הוא תחלת הדבור, כמו (דברים כו ה) וענית ואמרת:
ההולכים לרגל. שמצד שהלכו לרגל נודע להם זאת כי עי"כ שאלו בתרפים:
והנה ליש הוא לשם הנזכר בספר יהושע והעד שכבר אמר ג"כ שם שכבר קראו שם העיר דן כשם דן אביהם כמו שנאמר בזה המקום:
