וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת־יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַֽיְהִי־ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה׃

וְקָרֵיב מִיכָה יַת קוּרְבַּן לֵיוָאָה וַהֲוָה לֵיהּ עוּלֵימָא לְכָהִין וַהֲוָה בְּבֵית מִיכָה:

וימלא מיכה. מוסב למעלה (פסוק יא), שאמר שהיה לו כאחד מבניו, כי מלא ידיו לכהן:

וימלא מיכה כו' ויהי לו כו' לכהן ויהי בבית מיכה. ר"ל ואז נעשה תושב בביתו להיות שם תמיד, כי עד עתה היה שם רק לפי שעה. ומיכה נתן ע"ז שבח להפסל: