שׁוֹפְטִים ט״ז · ז׳

וַאֲמַר לָהּ שִׁמְשׁוֹן אִם יֵיסְרוּנַנִי בְּשַׁבְעָא יְתָרִין רְטִיבִין דְלָא יַבִּישׁוּ וְאֶחֱלוֹשׁ וְאֶהֱוֵי כְּחַד מִן בְּנֵי אֱנָשָׁא:

אשר לא חרבו. כפל הדבר לתוספת ביאור:

כאחד האדם. כשאר כל אדם:

יתרים לחים. חבלים משבטים לחים, כמו (איוב ל יא) יתרי פתח:

חרבו. יבשו, כמו (בראשית ח יג) חרבו המים:

וחליתי. תרגם יונתן: ואחלוש:

ויאמר אליה. והוא לא השיב לה רק במה יאסר ולא על במה כחו גדול, כאילו אינו יודע סבה לזה כי הוא בטבע, רק שבחן שבזה יאסר.