שׁוֹפְטִים ט״ז · כ״ו

וַאֲמַר שִׁמְשׁוֹן לְעוּלֵימָא דְמַתְקֵיף בִּידֵיהּ שְׁבוֹק מִנִי וַאֲמִישֵׁנִי יַת עַמוּדַיָא דְבֵיתָא מְתַקֵן עִלַוֵיהוֹן וְאִסְתְּמִיךְ עִלַוֵיהוֹן:

המחזיק בידו. על כי נקרו עיניו, היה מי מחזיק בידו והוליכו הדרך אשר ילך בה:

הניחה אותי. הרף ידך ממני, בכדי שאוכל למשש בידי את העמודים וכו׳, בכדי שאשען עליהם:

המחזיק. האוחז:

והמישני. מלשון משוש ונגיעה בדבר מה, כמו (תהלים קטו ז) ידיהם ולא ימישון:

נכון. נשען על מכונו:

והנה סבב שמשון עם הנער המחזיק אותו שיביאהו למשש העמודים אשר הבית נכון עליהם למששם כדי שישען אליהם: