שׁוֹפְטִים ט״ז · כ׳

וַאֲמַרַת פְּלִשְׁתָּאֵי אֲתוֹ עֲלָךְ שִׁמְשׁוֹן וְאִתְעַר מִשִׁנְתֵיהּ וַאֲמַר אֶפּוֹק כִּזְמַן בִּזְמַן וְאִתְגַבַּר וְהוּא לָא יְדַע אֲרֵי גְבוּרְתָּא דַייָ עֲדָת מִנֵיהּ:

ויאמר. חשב לומר, אצא גם עכשיו, כמו בפעמים הקודמים, ואתחזק לנעור מהשינה ולהראות גבורות, ולזה לא ברח מפניהם:

כי ה׳ סר. בהגלח שער ראשו, סר ה׳ מעליו וסר כחו:

ואנער. ענין היקיצה בהתעוררות רב ובגבורה: