שׁוֹפְטִים י״ד · ט׳

וְנַסְחֵיהּ בִּידֵיהּ וַאֲזַל מֵיזַל וְאָכִיל וַאֲזַל לְוָת אָבוּהִי וּלְוַת אִמֵיהּ וִיהַב לְהוֹן וַאֲכַלוּ וְלָא חֲוִי לְהוֹן אֲרֵי מִפִּגְרָא דְאַרְיָא נְסִיחַ דוּבְשָׁא:

וירדהו. מגוית האריה רדה הדבש אל כפיו:

הלוך ואכל. בעת ההלוך היה אוכל:

וירדהו. ענין הלקיחה ממקום דבוקו, וכן (ירמיהו י ו) רדנו לא נשוב, בדברי רבותינו זכרונם לברכה (שבת קוז ב) רדיית הפת:

וירדהו אל כפיו. בעבור שהלך לקחת אשה מפלשתים נכשל לאכול דבש טמא. וכמו שאמר חז"ל הוא נתאוה לדבר טמא וכו'.