וַתְּהִ֤י עַל־יִפְתָּח֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וַיַּעֲבֹ֥ר אֶת־הַגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיַּעֲבֹר֙ אֶת־מִצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד וּמִמִּצְפֵּ֣ה גִלְעָ֔ד עָבַ֖ר בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

וּשְׁרַת עַל יִפְתָּח רוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ וַעֲבַר יַת גִלְעָד וְיַת מְנַשֶׁה וַעֲבַר יַת מִצְפַּיָא דְגִלְעָד וּמִמִצְפַּיָא דְגִלְעָד עֲבַר בְּנֵי עַמוֹן:

רוח ה׳. רוח גבורה מה׳ ואומץ הלב:

עבר בני עמון. להלחם בהם בארצם:

ויעבר את הגלעד. כבר אמר שמלך בני עמון חנה בגלעד, וכפ"ז הי' מחכמת יפתח שעבר בגלעד מן הצד דרך מצפה גלעד אל ארץ בני עמון, שבעוד שמלך בני עמון עם מחנהו עמדו בגלעד היה נקל לכבוש מדינת בני עמון ולהכות מכה גדולה בערי בני עמון ועי"כ נכנעו כי הוצרכו לשוב להגן על עריהם.