רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מתג. אגויילו"ן בלע"ז:
וַיַּ֣ךְ אֶת־מוֹאָ֗ב וַֽיְמַדְּדֵ֤ם בַּחֶ֙בֶל֙ הַשְׁכֵּ֣ב אוֹתָ֣ם אַ֔רְצָה וַיְמַדֵּ֤ד שְׁנֵֽי־חֲבָלִים֙ לְהָמִ֔ית וּמְלֹ֥א הַחֶ֖בֶל לְהַחֲי֑וֹת וַתְּהִ֤י מוֹאָב֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֥י מִנְחָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מתג. אגויילו"ן בלע"ז:
וּמְחָא יַת מוֹאֲבָאֵי וּמְשַׁח לְהוֹן בְּעַדְבָא רָמֵי יַתְהוֹן לְאַרְעָא וּמְשַׁח תְּרֵין חַבְלִין לְמִקְטַל וּמְלֵי חַבְלָא לַאֲחָאָה וַהֲווֹ מוֹאָבָא לְדָוִד לְעַבְדִין נַטְלֵי פְרָס:
וימדדם בחבל. וחוזר ומפרש איך מדדם, ואמר שהשכיבם בארץ וגו׳:
נושאי מנחה. היו מביאים לו מנחה שנה בשנה:
ומלא החבל. מדת חבל שלם:
ויך את מואב פי' חכמינו זכרונם לברכה (במדבר רבה פי"ד) בעבור שהרגו את אביו ואמו בברחו מפני שאול כמ"ש (שמואל א כ״ב:ד׳) וינחם את פני מלך מואב, נקם מהם, והרג מהם שני שלישים, ובדרך בזיון השכיב אותם ארצה, ולא הקפיד להחיות הגבורים כי היו לעבדים נושאי מנחה רצה לומר פורעי מס: