שְׁמוּאֵל ב׳ ו׳ · י״ז

וְאַיְתִיאוּ יַת אֲרוֹנָא דַייָ וַאֲקִימוּ יָתֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ בְּגוֹ מַשְׁכְּנָא דִי פְרַס לֵיהּ דָוִד וְאַסִיק דָוִד עֲלַוָן קֳדָם יְיָ וְנִכְסַת קוּדְשִׁין:

במקומו. במקום שהכין לו, והוא בתוך האהל וגו׳:

ויציגו. העמידו, כמו (בראשית ל לח): ויצג את המקלות:

אשר נטה. אשר פרש:

ויעל דוד מתוך שמחה של מצוה התעורר לעבוד העבודה בעצמו, ולהעלות עולות ושלמים להמשיך שפע רצון וכן הריקו עליו ברכה עד שמברכתו ברך את העם, אם ברכה נפשיית בשם ה' צבאות ואם שפע גשמיית, כי