וַ֠יִּשְׁלַ֠ח חִירָ֨ם מֶלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנוּ־בַ֖יִת לְדָוִֽד׃

וּשְׁלַח חִירָם מַלְכָּא דְצוֹר אִזְגַדִין לְוַת דָוִד וַאֲעֵי אַרְזִין וְנַגָרִין דְאוּמָנִין לְמִיקָץ אָעִין וְאַבְנִין וְאַרְדִיכְלִין דְאוּמָנִין בְּבִנְיַן כּוֹתָלִין וּבְנוֹ בֵיתָא לְדָוִד:

ועצי ארזים. ובידם עצי ארזים:

וחרשי. אף של חרשי עץ ואבן היודעים לבנות קיר:

וחרשי. אומנים, כמו (שמות לה לה): חרש וחושב:

קיר. כותל:

וישלח חירם, אחר שהוכן מלכותו על כלל ישראל, כמו שהיה הציון לזה עיר ציון עיר שחוברה לה יחדיו יהודה ובנימין, ראה כי גם גוי לא ידע יעבדוהו, כי חירם שלח לו מלאכים לכרות עמו ברית ולבנות לו בית: