שְׁמוּאֵל ב׳ כ״ג · ב׳

הוקם על. הוקם למעלה:

אֲמַר דָוִד בְּרוּחַ נְבוּאָה דַייָ אֲנָא מְמַלֵיל אִלֵין וּפִתְגָמֵי קוּדְשֵׁיהּ בְּפוּמֵי אֲנָא סָדַר:

רוח ה׳. רצה לומר: הדבר אשר אדבר מאז ועד עתה, לא מחכמה באה לי, אך רוח ה׳ דבר בי ומלתו וגו׳, והוא כפל ענין במלות שונות, ובא לחזק הדבר:

ומלתו. ענין דבור, כמו (תהלים קלט ד): כי אין מלה בלשוני:

רוח הודיע כי כל הזמירות נאמרו ברוח ה' אשר עליו ויען שהרוח האלהי יחול על המשורר בשתי מדרגות, אם רק לעוררו בכח אלהי על ענין השיר, והמלות והמליצה ידבר המליץ משכלו, או שגם המלות והמליצה יהיה ברוח ה', אמר כי שניהם היה מהופעה אלהית, רוח ה' דבר בי וגם מלתו היא על לשוני, שגם סדר המלות היה מה':

רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני. אמר שענינו באלו הזמירות הנעימות שחבר היה שרוח השי"ת דבר בו ובמה שנאצל עליו מרוח הקדש היה דבר השם יתעלה על לשונו להגיד אלו הזמירות ולחברם בספר: