וַיֵּרְד֨וּ (שלשים) [שְׁלֹשָׁ֜ה] מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־קָצִיר֙ אֶל־דָּוִ֔ד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃

וּנְחָתוּ תְלָתָא גִבָּרַיָא מִגִבָּרֵי רֵישֵׁי מַשִׁרְיָתָא וַאֲתוֹ לַחֲצָדָא לְוַת דָוִד לִמְעָרַת עֲדֻלָם וּמַשִׁרְיַת פְּלִשְׁתָּאֵי שַׁרְיָא בְּמֵישַׁר גִבָּרַיָא:

מהשלשים ראש. כל אחד מהשלשה, היה ראש מהשלשים הגבורים הנזכרים למטה:

אל קציר. כמו בקציר, וכן (שמות כה כא): ואל הארון, ומשפטו ובהארון, ורצה לומר: בעת הקציר:

מערת עדולם. ובדברי הימים אמר על הצור, כי צור גבוה וחזק היה שם, והוא המצודה שאמר למטה:

וחית פלשתים. עדת פלשתים:

וירדו אחר השלשה גבורים הנ"ל, היו עוד שלשה שיחשוב אחר כך שעשו גבורה עצומה בעת הקציר שנפלו פלשתים להשחית קציר ישראל, ירדו אל דוד לעזרו במערת עדולם ומחנה פלשתים (כחית השדה) בעמק רפאים, ונראה שזה היה במלחמה שלחם דוד עם פלשתים בתחלת מלכותו (הנזכר למעלה סי' ה) שהיה דוד במצודה ופלשתים בעמק רפאים:

וירדו שלשה מהשלשים ראש. ר"ל שכבר ירדו שלשה שהיו ראש מהשלשים גבורים שנזכר אחר זה:

וחית פלשתים. היא עדת פלשתים: