שְׁמוּאֵל ב׳ כ״ג · י״א

וּבַתְרוֹהִי שַׁמָה בַר אָגֵא דְמִן הָרָר טוּרָאָה וְאִתְכְּנִישׁוּ פְלִשְׁתָּאֵי לְחַיָתָא וַהֲוַת תַּמָן אַחֲסָנַת חַקְלָא מַלְיָא טְלוֹפְחִין וְעַמָא אַפֵּךְ מִן קֳדָם פְּלִשְׁתָּאֵי:

ואחריו. במעלה:

לחיה. להיות עדה ומחנה שלימה:

מלאה עדשים. ובדברי הימים נאמר שעורים, כי באמת זו מלחמה אחרת, וזו אחרת בפעם אחר, כי כאן נאמר ששמה הצילה, ושם נאמר שאלעזר הצילה:

לחיה. רוצה לומר לעדה, וכן (תהלים סח יא): חיתך ישבו בה:

חלקת. אחוזת שדה:

ואחריו שמה היתה גבורתו גם כן במלחמה הזאת, ובד"ה אמר שהיתה החלקה מלאה שעורים וייחס ההצלה לאלעזר ושניהם אמת, כי שם היתה חלקת שעורים, ושם עמד אלעזר וחלקת עדשים שם עמד שמה, ובאמת ההצלה נעשה מכולם ודוד עמהם, ולכן אמר בד"ה ויתיצבו ויצילוה בלשון רבים: