שְׁמוּאֵל ב׳ כ״ב · ט׳

עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

שְׁמוּאֵל ב׳ כ״ב ט׳ נלמד כאן עם 2 מפרשים קלאסיים: תרגום יונתן, מצודת דוד. הפסוק הוא הפסוק הט׳ בפרק כ״ב בשְׁמוּאֵל ב׳, מתוך 51 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

סְלִיק זְדוֹנֵי דְפַרְעֹה רַשִׁיעָא כִּתְנָנָא קֳדָמוֹהִי בְּכֵן שְׁלַח רוּגְזֵיהּ כְּאָשָׁא בָעֲרָא דְמִן קֳדָמוֹהִי מְשֵׁיצָאָה מְזוֹפִיתֵיהּ כְּגוּמְרִין דְנוּר דָלְקָא מֵימְרֵיהּ:

Mikraot Gedolot

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

עלה עשן באפו. הוא ענין כעס, ואמר בלשון הנופל באדם, שעל ידי חמום הכעס, נראה כעין עשן יוצא מנחירי האף, וכן (תהלים עד א): יעשן אפך:

תאכל. את הקמים עלי:

ממנו. רצה לומר: מעמו באו הגחלים, ובערו לשרוף בשונאי:

On Your Way