שְׁמוּאֵל ב׳ כ״ב · ה׳

אֲרֵי אַקֵיפַתְנִי עָקָא כְּאִתָּא דְיַתְבָא עַל מַתְבְּרָא וְחֵילָא לֵית לָהּ לְמֵילַד וְהִיא מְסַכְּנָא לִמְמָת סִיעַת חַיָבִין בַּעֲתַת יָתִי:

כי אפפוני. כאשר סבבו אותי משברי מות, רוצה לומר: כאבי מות, וכאשר החליים הבאים מאנשי בליעל בעתו וחרדו אותי:

אפפוני. סבבוני, כמו (תהלים מ יג): כי אפפו עלי:

משברי. מלשון שבר:

נחלי. מלשון חולי, כמו (נחום ג יט): נחלה מכתך:

יבעתוני. מלשון בעתה וחרדה:

אפפוני משברי מות. רצה לומר הקיפוני רעות שוברות מובילות אל מות או יהיה אפפוני מענין אף והוא מענין פנים כאמרו ויפל לאפיו ארצה והרצון בו שמו פניהם אלי ואפשר שיהיה משברי מות מענין אמרו כל משבריך וגליך עלי עברו והרצון בו על צד המשל גלי הים המביאים אל מות שמו פניהם אלי:

ונחלי בליעל. נחלי רשע והנה קרא נחלי רשע הנחלים השוטפים ורצים בכח וזה כלו משל על הרעות הגדולות: