אֱלָהִי דְאִתְרְעֵי בִי קָרֵבְנִי לִדְחַלְתֵּיהּ תּוּקְפֵי דְמִן קֳדָמוֹהִי מִתְיְהַב לִי תְּקוֹף וּפוּרְקָן לְאִתְגַבָּרָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבִי רוֹחֲצַנִי דְעַל מֵימְרֵיהּ אֲנָא רָחִיץ בְּעִדַן עָקָא מֵגִין עָלַי מִבַּעֲלֵי דְבָבִי וַאֲמַר לַאֲרָמָא קַרְנִי בְּפוּרְקָנֵיהּ סוּמְכָנִי דַהֲוָה מֵימְרֵיהּ סְמַךְ לִי כַּד הֲוֵיתִי עָרִיק מִן קֳדָם רָדְפַי פּוּרְקָנִי מִבַּעֲלֵי דְבָבִי וְאַף מִיַד כָּל חֲטוֹפִין שֵׁיזִיב יָתִי:
צורי. ה׳ הוא חזקי, אשר אחסה בו:
וקרן ישעי. הוא לי לישע ועזר, כמו קרן לבעל הקרנים:
ומנוסי. אנוס אליו מפחד האויב:
מחמס. מאנשי חמס:
צורי. מלשון צור וסלע, וכפל דבריו במלות שונות כדרך השיר:
ומנוסי. מלשון ניסה ובריחה:
מחמס. הוא כענין גזל:
אלהי צורי. ר"ל אלהי חזקי:
וקרן ישעי. ותוקף ישעי והמשיל התוקף לקרן כי הוא כלי לבעל הקרנים להסיר ממנו כל מזיק ולפי שהוא ישתמש בה ג"כ להזיק וזה דבר לא יתכן שייוחד להש"י אמר קרן ישעי הוא להושיע ולהציל מהרע כי הש"י לא יעשה רע אם לא מצד מה שהוא טוב:
משגבי. ר"ל חזקי ותקפי:
ומנוסי. כמו שינוס האדם אל המקום הידוע לו שיתכן לו שימלט בו כי אין לי מנוס זולתי אל הש"י:
