שְׁמוּאֵל ב׳ כ״א · ט׳

וּמַתְרִינוּן בִּידָא דְגִבְעוֹנָאֵי וּצְלוֹבִינוּן בְּטוּרָא קֳדָם יְיָ וּנְפָלוּ שַׁבְעָתְהוֹן כַּחֲדָא וְאִינוּן אִתְקְטָלוּ בְּיוֹמֵי חַצְדָא בְּקַדְמָאִין בִּשְׁרָיוּת חֲצַד סְעוֹרִין:

בהר. אשר בגבעת שאול:

לפני ה׳. ברשותו, כי העבירום לפני הארון ונלכדו, כן אמרו רבותינו ז״ל (יבמות עט א):

ויפלו. הומתו כאחד:

בראשונים. בימים הראשונים מימי הקציר, וחוזר ומפרש, בתחלת קציר השעורים, שהם נקצרים ראשון לכל קציר:

ויוקיעום. ותלאום:

שבעתים. מלשון שבע:

והם הומתו בימי קציר, שאז בראותם שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר, בקש פני ה', ותיכף ראה לתקן את אשר עותו: