וַתְּהִי־ע֥וֹד מִלְחָמָ֖ה בְּגַ֑ת וַיְהִ֣י ׀ אִ֣ישׁ (מדין) [מָד֗וֹן] וְאֶצְבְּעֹ֣ת יָדָיו֩ וְאֶצְבְּעֹ֨ת רַגְלָ֜יו שֵׁ֣שׁ וָשֵׁ֗שׁ עֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבַּע֙ מִסְפָּ֔ר וְגַם־ה֖וּא יֻלַּ֥ד לְהָרָפָֽה׃

וַהֲוַת עוֹד קְרָבָא בְּגַת וַהֲוָה גְבַר דְמִשְׁחָן וְאֶצְבְּעַת יְדוֹהִי וְאֶצְבְּעַת רִגְלוֹהִי שִׁית וָשִׁית עַשְׂרִין וְאַרְבַּע בְּמִנְיַן וְאַף הוּא אִתְיְלִיד בְּגִבָּרָא:

שש ושש. לכל אחת היו שש, ולשלא נחשב שבשתי ידיו היו שש, וכן בשתי רגליו, שלש לכל אחת, לזה חזר ופירש, עשרים וארבע מספר:

מדון. מלשון מדה, ורוצה לומר בעל מדה גדולה, וכן (במדבר יג לב): אנשי מדות:

והמלחמה הרביעית היתה בגת ונהרג גם כן ענק מבני הרפאים, שהיה לו כ"ד אצבעות על ידי יהונתן, עד שכל ארבעה הענקים שהיו לפלשתים נפלו על ידי דוד ואנשיו חוץ מגלית שנהרג בזמן קדום, ובזה תמו המלחמות ויהי שלום לישראל כל ימי שלמה:

איש מדון. ר"ל איש בעל ריב ומלחמה: