שְׁמוּאֵל ב׳ כ׳ · ט״ו

וַאֲתוֹ וְצָרוּ עֲלוֹהִי בְּאָבֵל בֵית מַעֲכָה וּצְבָרוּ מַלְיָתָא עַל קַרְתָּא וְאַקְפָהּ מַשִׁרְיָן וְכָל עַמָא דְעִם יוֹאָב מִתְעַשְׁתִּין לְחַבָּלָא שׁוּרָא:

עליו. על שבע בן בכרי:

וישפכו סוללה. דרך כובשי עיר, לשפוך עפר מול החומה, לעשות תל גבוה, ועולים עליה להלחם עם העיר, ועל שם שכובשים אותה במקלות וברגלי בני אדם, קרויה סוללה, מלשון מסילה:

ותעמוד בחל. אחרי זה קרבה עדת המלחמה אל העיר, ועמדה על החל, והיא החומה הנמוכה שאצל הגבוה, כמו (איכה ב ח): חל וחומה:

משחיתים. התחילו להשחית החומה, כי קרבו אליה לעמוד על החל:

ויצורו. מלשון מצור:

ויבואו אנשי יואב ויצורו עליו באבלה וכו' וישפכו סוללה אבל העיר עמדה על ידי החל שלפני החומה ולא הועילו בסוללה ששפכו ולכן רצו להפיל החומה:

ויבאו ויצורו עליו. הנה שמו עיר אבל במצור בעבור שבע בן בכרי שהיה מורד במלכות:

וישפכו סוללה ותעמוד בחיל. הנה החיל הוא החומה הפנימית וזכר כי עם הסוללה הרסו החומה החיצונה והיו משתדלים להשחית גם כן החומה הפנימית: