וְעַתָּ֣ה ׀ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵי־חַ֔יִל כִּי־מֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל וְגַם־אֹתִ֗י מָשְׁח֧וּ בֵית־יְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽם׃ {פ}

וּכְעַן יִתְקְפִן יְדֵיכוֹן וַהֲווֹ לְגַבְרִין גִבָּרִין אֲרֵי מִית רִבּוֹנְכוֹן שָׁאוּל וְאַף יָתִי מְשָׁחוּ דְבֵית יְהוּדָה לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עֲלֵיהוֹן:

תחזקנה ידיכם. רצה לומר: התחזקו בעצמכם והיו לבני חיל ללחום מלחמתכם:

כי מת אדוניכם שאול. שהיה לכם מאז לעזר ללחום בעבורכם:

גם אותי משחו. כאומר לא נופל אנכי ממנו, ואהיה גם אני לכם לעזר:

ועתה רצה לומר עתה כי מת אדוניכם שאול ואין מי שילחם בעדכם צריכים אתם להתחזק בעצמכם, ובכ"ז בל תתיאשו לחשוב שאין מגן בעדכם, כי גם אותי משחו בית יהודה ואהיה לכם למשגב בצר: