שְׁמוּאֵל ב׳ ב׳ · ד׳

וַאֲתוֹ גַבְרֵי שֵׁבֶט יְהוּדָה וּמְשָׁחוּ תַמָן יַת דָוִד לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל דְבֵית יְהוּדָה וְחַוִיאוּ לְדָוִד לְמֵימָר גַבְרֵי יָבֵשׁ גִלְעָד דִקְבַרוּ יַת שָׁאוּל:

אנשי וגו׳ אשר קברו. הוא הפוך, וכמו אשר אנשי יבש גלעד קברו את שאול:

(ד-ז) השאלות: למה מספר מה ששלח לאנשי יביש גלעד ואין בזה דבר רשום, ולשון גם אני אעשה אתכם הטובה הזאת מה ירמוז במלת זאת, ולמה אמר שיתחזקו ושבני יהודה משחוהו?:

ויבואו והנה נתקיים דבר ה', כי אנשי יהודה משחו אותו למלך, כי מלכות הכללי לא היה עדיין זמנו כי היה ראוי לצאת שני מלכים מבנימין כמ"ש ומלכים מחלציך יצאו כדברי חכמינו זכרונם לברכה ויספר עוד, כי בצדקו לא נהג כיתר שרים המולכים תחת אדוניהם שדרכם להרוג כל אוהבי מלכם ולמחות כל זכר למו למען תתקיים מלכותם (בשגם שהרגיש שלא נמשח רק מיהודה לא מישראל: נהפוך הוא כי אז הגידו לו שאנשי יביש גלעד הם קברו את שאול ומסרו נפשם לקחת גוייתו מחומת בית שן (בזכרם החסד שעשה להם בתחלת מלכותו נגד נחש העמוני) וזה סימן שהם אוהבי שאול וביתו גם אחר מותו, בכ"ז לא קצף עליהם כי שלח לברכם: