וְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת־כׇּל־הָעָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָה־עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂהאֵֽל׃

וְיוֹאָב תַּב מִבָּתַר אַבְנֵר וּכְנַשׁ יַת כָּל עַמָא וּשְׁגוֹ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעַת עֲסַר גַבְרָא וַעֲשָׂהאֵל:

ועשהאל. לפי שהיה חשוב מכולם, לא כללו עמהם:

ויפקדו. נחסרו, כמו (שם לא מט): ולא נפקד ממנו איש:

(ל-לא) ויואב וכו' ועבדי דוד (כשתוציא שנים עשר איש שהוכו בעת שהאבקו ואת עשהאל) הוכו מיהודה שבעה, ומבנימין שלש מאות וששים מתו חוץ מאשר נפצעו, והיה לפי זה אחד נגד חמשים, והוא נצחון מופלג לא נשמע כמוהו:

והנה היה מהצלחת דוד שלא מתו מאנשיו זולת עשרים ומאנשי אבנר מתו שלש מאות וששים איש וכן התמיד הענין כל ימי המשך המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד שכבר היה דוד הולך וחזק ובית שאול הולכים ודלים: