שְׁמוּאֵל ב׳ י״ט · ט׳

וְקָם מַלְכָּא וִיתֵיב בְּתַרְעָא וּלְכָל עַמָא חַוִיאוּ לְמֵימַר הָא מַלְכָּא יָתֵיב בְּתַרְעָא וַאֲתָא כָל עַמָא לָקֳדָם מַלְכָּא וְיִשְׂרָאֵל אַפִּיךְ גְבַר לְקִרְווֹהִי:

הגידו. הרואים אותו יושב בשער:

ויבא כל העם. בא לראות פניו:

וישראל. אותם שהיו עם אבשלום:

וישראל נס איש לאהליו אמר זה שנית כהוצעה אל מה שיספר אחר זה שהיה כל העם נדון להשיב את המלך, רק על ידי שנסו איש לאהליו היו כצאן מפוזרות ואין מקבץ אותם: