שְׁמוּאֵל ב׳ י״ט · ד׳

וּמִתְגַנְבִין עַמָא בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵיעַל לְקַרְתָּא כְּמָא דְמִתְגַנְבִין עַמָא דְמִתְכַּלְמִין בְּמִפַּכְהוֹן בִּקְרָבָא:

ויתגנב. לא באו לעיר ביד רמה ובשמחה כדרך המנצחים, כי אם בהסתר כגנב, וכדרך ביאת הנסים מן המלחמה, הנכלמים לבוא בפרסום:

(ד-ה) וכאשר ראה יואב כל הנעשה בין מצד העם שהתגנב לבא העיר וכן מצד המלך שלאט פניו כאבל ויזעק קול גדול, לכן בא להוכיחו ע"ז, ובפרט שהוא היה נוגע בדבר כנ"ל: