וְאֶ֨לֶף אִ֣ישׁ עִמּוֹ֮ מִבִּנְיָמִן֒ וְצִיבָ֗א נַ֚עַר בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וַחֲמֵ֨שֶׁת עָשָׂ֥ר בָּנָ֛יו וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדָ֖יו אִתּ֑וֹ וְצָלְח֥וּ הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

וַאֲלַף גַבְרָא עִמֵיהּ מִשִׁבְטָא דְבִנְיָמִין וְצִיבָא עוּלֵימָא דְבֵית שָׁאוּל וְחַמְשַׁת עֲסַר בְּנוֹהִי וְעַשְׂרִין עַבְדוֹהִי עִמֵיהּ וְגָזוּ יַרְדְנָא קֳדָם מַלְכָּא:

וצלחו הירדן. עברו הירדן לפניו, כעבדים לפני האדון:

וצלחו. ועברו, ודוגמתו (שם יד ו): ותצלח עליו רוח ה׳:

וצלחו הירדן לפ"מ שיתבאר בפסוק י"ז י"ח, אחר שבאו יהודה ובני בנימין לקראת המלך בעבר הירדן המזרחי, אז עבר יהודה תחלה, שלז"א שצלחו הירדן רצה לומר בקעוהו לפני המלך פי' קודם העברתו, ואחר כך:

וצלחו הירדן לפני המלך. כאלו בקעוהו מרוב עברם שם: