וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּ֣שׇׁב הָעָ֔ם מִרְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־חָשַׂ֥ךְ יוֹאָ֖ב אֶת־הָעָֽם׃

וּתְקַע יוֹאָב בְּשׁוֹפָרָא וְתַב עַמָא מִלְמִרְדַף בָּתַר יִשְׂרָאֵל אֲרֵי מְנַע יוֹאָב יַת עַמָא:

ויתקע וגו׳. לסימן אשר יחדלו מלרדוף:

כי חשך יואב. אבל לא חדלו מעצמם:

חשך. מנע, כמו (בראשית כב טז): ולא חשכת:

כי חשך יואב את העם. הנה מנע יואב את אנשי דוד מרדוף אחרי ישראל כי לא היה רצונו להשחיתם אך נתפייס בנפול אבשלום בידיהם: