וַיִּפְקֹ֣ד דָּוִ֔ד אֶת־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיָּ֣שֶׂם עֲלֵיהֶ֔ם שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת׃

וּמְנָא דָוִד יַת עַמָא דִי עִמֵיהּ וּמַנִי עֲלֵיהוֹן רַבָּנֵי אַלְפִּין וְרַבָּנֵי מַאֲוָתָא:

ויפקוד. מנה אותם:

ויפקד ספר שדוד ערך וסדר את המלחמה, א. שפקד את העם לדעת מנינם, ב. ששם עליהם ראשים:

וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות. כדי שיהיה סדור המלחמה באופן הראוי כי הוא ממה שיש בו רושם נפלא בהגעת התכלית המבוקש במלחמה ולזה צותה התורה בפרשת משוח מלחמה לעשות זה בזה האופן אחר שהוסרו משם האנשים היראים ורכי הלבב: