שְׁמוּאֵל ב׳ י״ז · כ״ה

וְיַת עַמָשָׂא מַנִי אַבְשָׁלוֹם חֲלַף יוֹאָב עַל חֵילָא וְעַמָשָׂא בַּר גַבְרָא וּשְׁמֵיהּ יִתְרָא יִשְׂרָאֵלָא דְעַל לְוַת אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחָתֵיהּ דִצְרוּיָה אִמֵיהּ דְיוֹאָב:

על הצבא. לשר על הצבא:

בן איש. רצה לומר: בן אדם חשוב ומעולה, כמו (שמואל א כו טו): הלא איש אתה:

הישראלי. ובדברי הימים (א ב יז) אמר הישמעאלי, לפי שהתגורר בארץ ישמעאל:

נחש. אמרו רבותינו ז״ל (שבת נה ב): הוא ישי, ונקרא נחש, על שמת בעטיו של נחש ומבלי עון (ויתכן לומר, שנולדה מאשת ישי מבעלה הראשון, ושמו נחש, ולזה אמר אחות צרויה, ולא אמר אחות דוד, כי צרויה היתה אחותה גם מן האב, וכאשר אמרנו בשמואל א טז י):

ואת עמשא, וספר שאם עמשא, ואם יואב היו אחיות, שתיהן בנות ישי, והיה לעמשא יתרון על יואב, מצד אביו, כי יואב נקרא אחר אמו בן צרויה, כי אביו לא נודע בשם, ועמשא בן איש לא בן אשה, רצה לומר נקרא ע"ש אביו שהיה שמו יתרא הישראלי, ובד"ה קראו הישמעאלי ודרשוהו חכמינו זכרונם לברכה, והיה גדול בתורה:

אשר בא אל אביגל בת נחש. ידמה שהיו לישי שני שמות והנה אמר שהיא אחות צרויה אם יואב להודיע שעמשא ויואב היו קרובים בני שתי אחיות ועם כל זה הרג יואב את עמשא כדי שישאר שר צבא כמו שהיה: