שְׁמוּאֵל ב׳ י״ז · י״א

אֲרֵי מְלָכִית אִתְכַּנָשָׁא יִתְכַּנְשׁוּן עֲלָךְ כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע כְּחָלָא דִי עַל יַמָא לִסְגֵי וְאַתְּ תְּהֵי אֱזֵיל בְּרֵישׁ כּוּלָנָא:

כי יעצתי. אלא כן אני מייעץ: האסף וגו׳, ובעבור רבת העם נתגבר במלחמה:

ופניך וגו׳. כי אז כולם יפעלו גבורות, למצוא חן בעיניך:

ופניך. אתה בעצמך:

בקרב. במלחמה, כמו (תהלים קמד א): המלמד ידי לקרב:

כי יעצתי אחר שסכל עצת אחיתופל, יעץ עצה אחרת הפך עצת אחיתופל בכל הפרטים, א. שלא יפלו עליו תיכף רק ימתינו עד יאספו כל ישראל, ב. שלא יצאו במעט עם, רק האסף יאסף עליך כל ישראל וכו', ג. שלא אחיתופל יפול עליו, רק ופניך הולכים בקרב: