וַיִּשְׁלַ֣ח אַ֠בְשָׁל֠וֹם אֶת־אֲחִיתֹ֨פֶל הַגִּילֹנִ֜י יוֹעֵ֣ץ דָּוִ֗ד מֵֽעִירוֹ֙ מִגִּלֹ֔ה בְּזׇבְח֖וֹ אֶת־הַזְּבָחִ֑ים וַיְהִ֤י הַקֶּ֙שֶׁר֙ אַמִּ֔ץ וְהָעָ֛ם הוֹלֵ֥ךְ וָרָ֖ב אֶת־אַבְשָׁלֽוֹם׃

וּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם יַת אֲחִיתוֹפֶל גִילוֹנָאָה מָלִיכָא דְדָוִד מִקַרְתֵּיהּ מִגִלֹה בְּדַבָּחוּתֵיהּ יַת דִבְחַיָא וַהֲוָה מַרְדָא תַּקִיף וְעַמָא אָזֵיל וְסַגִי עִם אַבְשָׁלוֹם:

את אחיתופל. רוצה לומר: להביא את אחיתופל מעירו:

בזבחו. בעת זבחו וגו׳:

הולך ורב. בכל עת היו נוספים ומתרבים:

הקשר. המרד, על שם שבעלי המרד יתקשרו באגודה אחת, וכן (שם כב ח): כי קשרתם כולכם:

אמיץ. חזק:

וישלח (רביעית) שלח את אחיתופל יועץ דוד, שהיה עמו בקושרים, בל ימצא בעירו בגילה, רק ישב במקום נסתר מוכן לעת הצורך, ובזה הערים שאם יתגלה לדוד דבר ויצטרך יועץ ועצה לא ידע מקומו:

מעירו מגלה. יתכן ששלחו אל חברון מגילה לא מירושלם ליראתו שמא לא יתרצה אחיתופל להיות כנגד דוד ואם היה אומר לו זה בירושלים אולי היה אחיתופל מגיד זה לדוד כי הוא יועץ דוד: