שְׁמוּאֵל ב׳ י״ד · ד׳

וַאֲמָרַת אִתְּתָא דְמִתְּקוֹעַ לְמַלְכָּא וּנְפָלַת עַל אַפָּהּ עַל אַרְעָא וּסְגִידַת וַאֲמָרַת פְּרוֹק מַלְכָּא:

ותאמר האשה. בבואה לפני המלך, אמרה בתחילה מה שראוי לומר להבאים לפני המלך, כמו יחי המלך וכדומה, ואחרי זה נפלה על אפיה:

השאלות: מ"ש ותאמר ותאמר שני פעמים?:

ותאמר וכו' תפול וכו' ותאמר, רצה לומר שתיכף בבואה צעקה הושיעה המלך, ואחר כך נפלה על פניה ותאמר שנית הושיעה המלך, והקדימה לאמר זאת תיכף בל ידחפוה נערי המלך, ולמען ידעו כי דבר נחוץ יש לה: